איך סדר חיצוני יוצר בהירות פנימית?

למה אני מאמינה שסדר חיצוני יכול להניע סדר פנימי?

לפעמים כשעוצרים ומביטים אחורה, מגלים שמסלולים שנראו נפרדים הם בעצם חלק מאותו סיפור. כך היה גם אצלי: מצד אחד - אהבה לסדר, לארגון, ליצירת מרחבים שמאפשרים נשימה ושקט. מצד שני - אהבה לליווי ויצירת סדר פנימי עבור אנשים שמתמודדים עם קשיים בניהול עצמי והפרעת קשב.

בהתחלה חשבתי שאלו שני עולמות שונים. אפילו עלתה בי המחשבה ש"ארגון וסידור מרחבים" הוא עיסוק שטחי מדי, לעומת ההתמודדות האמיתית של אנשים עם אתגרי קשב. אבל אז הבנתי שהסביבה החיצונית היא לא רק "תפאורה". היא יכולה להציף ולהכביד או להפוך לעוגן שמחזיר סדר פנימי, בהירות ונשימה.

הדבר שהתחיל להתבהר

עם הזמן שמתי לב לתופעה שחזרה שוב ושוב: אנשים שהגיעו אליי עם תחושה של הצפה - ההצפה השתקפה גם בסביבת החיים שלהם.

הסביבה המוצפת היתה סוג של בלאגן - לא תמיד בלגן במובנו הפיזי, אלא תחושה שהמרחב לא מותאם להם, לא זורם עם הקצב שבו המוח שלהם עובד.

ואז שמתי לב, שכששיניתי משהו קטן, סידרתי במעט את המרחב - חל שינוי בתפיסת המרחב וביכולת ההתארגנות.

וכשמשהו קטן השתנה – שולחן עבודה שהסתדר, פינה שהפכה לשקטה, תאורה שהותאמה - לא רק המרחב השתנה. גם המחשבות התחילו להתארגן אחרת. כאילו סדר קטן בחוץ נתן לנפש מקום לנשום בפנים.

מה הבנתי

הטקסים הקטנים שלי - סידור, ארגון, יצירת שקט בחלל - לא היו הרגלים ריקים. הם היו הדרך שלי לייצר מרחב שתומך בי ומחזיר נינוחות ובהירות פנימית.

מחקרים מראים זאת באופן ברור - עומס ויזואלי אצל אנשים עם ADHD מגביר תחושת הצפה וסטרס. סביבה מסודרת מפחיתה עומס קוגניטיבי ומאפשרת למוח מנוחה. בדיוק מה שחוויתי אינטואיטיבית לאורך השנים.

מכאן נולד גם החיבור לעולם העיצוב. לא מתוך אסתטיקה בלבד, אלא מתוך אמונה עמוקה שהסביבה יכולה לעבוד עבורנו: צבע שמרגיע, תאורה שמאפשרת ריכוז, חלל שמרגיש נעים ומקל על היום־יום.

והכי חשוב - לכל אדם יש שפה ויזואלית ייחודית. מה שעובד עבור אחת, עלול להכביד על אחר. לכן אין נוסחה אחת נכונה - אלא הקשבה והתאמה אישית.

איך זה נראה בפועל

כשאנחנו מתחילות תהליך אני מקשיבה למה שחשוב באמת:

איפה בבית את מרגישה הכי נעים? מה קורה לך כשאת נכנסת לחדר העבודה? איך זה בשבילך לשבת בסלון?

מתוך התשובות שלך מתגלים דברים משמעותיים, לדוגמא: כיסא בפינת העבודה שלא נוח כבר זמן רב, תאורה במטבח שיוצרת מתח בערב, או פינה בבית שמצטברת בה תחושת עומס.

משם נפתחת לנו הדרך שבה הצעדים הראשונים הם נקודות מיקוד קטנות שמאפשרות שינוי אמיתי בחיים היומיומיים. אנחנו יוצרות מרחב מדויק שעובד עבורך ותומך בתחושת well-being. וכך באמצעות הסדר החיצוני אנחנו יוצרות את הסדר הפנימי.

ואיפה עבורך בסביבה שלך יש משהו שלא משרת אותך? איזה צעד אחד יכול להפוך את זה לעוגן של שקט ובהירות?

זה לא חייב להיות שינוי גדול – לפעמים מספיק לפנות מגירה, לבחור פינה שתהיה נקייה ונעימה, או לצבוע קיר בצבע שמשרה עלייך רוגע. העיקר הוא לייצר עבורך מקום שמרגיש תומך ושקט יותר.

אפשר להתחיל בבחירה אחת קטנה: אזור במרחב שפחות משרת אותך כרגע. התבונני בו, ושאלי את עצמך - מה יאפשר לו להפוך למרחב נינוח ומרגיע? אולי פרידה מחפצים, אולי צביעה של קיר, אולי הזזה קטנה של רהיט.

ברגע שתתחילי את הדיאלוג עם המרחב שלך ייפתח גם מקום לדיאלוג פנימי. ושם נעים במיוחד לא להיות לבד.

וזה הלב של הדרך שלי

אני מאמינה שסדר חיצוני הוא לא "סידור" של חפצים, אלא תנועה של חיים.

זו לא עוד רשימת משימות, אלא תהליך מתמשך של צמיחה, שמתחיל בצעד קטן אחד שאותו נעים לעשות יחד.

כל פעולה כזו - סידור פינה, בחירת צבע, שינוי במרחב, פותחת לא רק בהירות בסביבה, אלא גם חלון להתבוננות פנימית. דרך השאלות על הבית נפתחות שאלות על תחומי חיים אחרים: מה אני רוצה לפשט? מה כבר לא תומך בי? ומה יכול לקבל מקום חדש?

ככה הסדר החיצוני הופך להיות שער להזדמנויות של מחקר פנימי וצמיחה אישית.

אני יודעת שלפעמים זה עלול להרגיש גדול או מאיים ופה אני נכנסת. התפקיד שלי הוא לעזור להפוך את התהליך הזה לצעדים קטנים, שמאפשרים נשימה, שמייצרים רגיעה ותנועה חדשה בחיים.

קרן | אימון ועיצוב סביבות חיים מטיבות | 054-8020685